טיפוס ללובוצ׳ה פיק: המדריך המלא

חן שקד

לובוצ׳ה פיק, 6,119 מ׳, היא פסגה טכנית מעל קרחון קומבו. המדריך המלא: המסלול דרך הבייס קמפ, התאקלמות, המחנה הגבוה, יום הפסגה, ציוד, היתרים ומחיר.

בשעות הקטנות של הלילה, באוהלים של המחנה הגבוה בגובה 5,300 מ׳, מדליקים המטפסים פנסי ראש ויוצאים אל פסגת לובוצ׳ה, 6,119 מ׳. לובוצ׳ה פיק, ובשמה המלא לובוצ׳ה מזרח, היא פסגה באזור קומבו שבמזרח נפאל, מעל הכפר לובוצ׳ה וממול קרחון קומבו, ומהפסגה שלה נשקף האוורסט ממרחק קרוב. היא דורשת כושר גופני גבוה, כישורי טיפוס טכניים וניסיון קודם במסלולים בגובה רב, ויום הפסגה שלה עובר על סלע, שלג וקרח, עם קרמפונים, גרזן קרח וג׳ומאר על חבלים קבועים. העונות לטיפוס הן האביב והסתיו, ואצלנו זו משלחת של 19 ימים שעוברת בדרך גם באוורסט בייס קמפ ובקאלה פטאר.

לובוצ׳ה היא פסגה למי שכבר הלך בגובה ורוצה לעשות את הצעד אל טיפוס הרים של ממש. עד הכפר לובוצ׳ה זה טרק בשבילים ולינה בבקתות, ומשם מתחילים הרתמה, הקסדה והחבלים. ריכזנו כאן את מה שצריך לדעת לפני שמחליטים: על איזו פסגה בדיוק מדובר, איך בנוי המסלול שלנו יום אחרי יום, למה הטרק לבייס קמפ הוא חלק מההתאקלמות, מה קורה ביום הפסגה, איזה ציוד והכשרה נדרשים, איך מגיעים ללוקלה ומה כולל המחיר. אם כבר עמדתם בגובה ואתם מחפשים את הפסגה הטכנית הראשונה שלכם בהימלאיה, כאן מתחילים.

לובוצ׳ה מזרח, הפסגה שמעל השביל

ללובוצ׳ה שתי פסגות שמחוברות ברכס אחד. לובוצ׳ה מזרח, 6,119 מ׳, היא הפסגה שמשלחות עולות אליה בהיתר טיפוס של התאחדות טיפוס ההרים של נפאל, ואליה יוצאת המשלחת שלנו. לובוצ׳ה מערב, 6,145 מ׳, נחשבת לפסגת משלחת ודורשת היתר אחר. כשמדברים על לובוצ׳ה פיק, בדרך כלל הכוונה לפסגה המזרחית.

ההר מתנשא מעל הכפר לובוצ׳ה, 4,940 מ׳, בתחום הפארק הלאומי סגרמטה. הוא קרוב מאוד לשביל לאוורסט בייס קמפ, ולכן משתלב בו בטבעיות: עולים לבייס קמפ ולקאלה פטאר, חוזרים ללובוצ׳ה, וממנה פונים אל ההר. מהפסגה נשקף נוף על האוורסט, להוטסה, נופטסה ואמה דבלאם, ועל מפל הקרח של קומבו, הקטע הראשון במסלול לפסגת האוורסט מהצד הנפאלי.

לפסגה יש תפקיד גם בעולם המשלחות הגדולות: מטפסים שמתכוננים להעפיל לפסגות מעל 8,000 מטרים עולים אליה כדי להסתגל לגובה. למי שמגיע אליה כפסגה ראשונה היא נותנת טיפוס טכני של ממש, עם קסדה, רתמה, גרזן קרח, ג׳ומאר וקרמפונים על שלג, קרח וסלע, בלי אתגרים טכניים קיצוניים במיוחד. מבחינה טכנית המסלול ברמת קושי בינונית, ואת המשלחת כולה, עם הגובה והימים הארוכים, אנחנו מדרגים כאתגרית.

המסלול שלנו, יום אחרי יום

המשלחת של HighAir ללובוצ׳ה פיק נמשכת 19 ימים, מהיציאה מישראל ועד החזרה. הגבהים בסוגריים הם של מקום הלינה או של נקודת השיא באותו יום:

• יום 1: טיסה מתל אביב דרך דובאי לקטמנדו.
• יום 2: יום התארגנות בקטמנדו ומעבר על הציוד.
• יום 3: טיסה ללוקלה והליכה לפאקדינג (2,610 מ׳).
• יום 4: עלייה לנאמצ׳ה בזאר (3,440 מ׳).
• יום 5: יום התאקלמות בנאמצ׳ה בזאר.
• יום 6: טנגבוצ׳ה (3,860 מ׳).
• יום 7: דינגבוצ׳ה (4,410 מ׳).
• יום 8: יום התאקלמות בדינגבוצ׳ה.
• יום 9: לובוצ׳ה (4,940 מ׳).
• יום 10: אוורסט בייס קמפ (5,364 מ׳) וירידה ללינה בגורקשפ (5,140 מ׳).
• יום 11: עלייה לקאלה פטאר (5,545 מ׳) וחזרה ללובוצ׳ה (4,940 מ׳).
• יום 12: עלייה מלובוצ׳ה למחנה הגבוה של לובוצ׳ה פיק (5,300 מ׳).
• יום 13: יום הפסגה (6,119 מ׳) וירידה לטוקלה (4,620 מ׳).
• יום 14: פנגבוצ׳ה (3,930 מ׳).
• יום 15: נאמצ׳ה בזאר (3,440 מ׳).
• יום 16: יום ההליכה האחרון, ללוקלה (2,860 מ׳).
• יום 17: טיסה מלוקלה לקטמנדו או לרמצ׳אפ.
• יום 18: יום ספייר למקרה של מזג אוויר גרוע, או יום חופשי בקטמנדו.
• יום 19: טיסה מקטמנדו דרך דובאי לתל אביב.

הלו״ז בנוי בשני שלבים. בשלב הראשון הולכים בשביל הקלאסי של עמק קומבו אל אוורסט בייס קמפ ועולים לקאלה פטאר. בשלב השני חוזרים לכפר לובוצ׳ה ועולים ממנו אל ההר. הסדר הזה מכוון: כשיוצאים לפסגה, הגוף כבר עבר יותר משבוע בגובה.

ללו״ז המלא של משלחת לובוצ׳ה פיק

בדרך: עמק קומבו ואוורסט בייס קמפ

מלוקלה, 2,860 מ׳, עולים לאורך עמק נהר דודה קושי אל נאמצ׳ה בזאר, עיירת השוק של בני השרפה, וממשיכים דרך טנגבוצ׳ה והמנזר שלה ודרך דינגבוצ׳ה אל הכפר לובוצ׳ה, ומשם לגורקשפ ולבייס קמפ. בדרך יש שני ימי התאקלמות, בנאמצ׳ה בזאר ובדינגבוצ׳ה, ובהם ישנים באותו גובה כמו בלילה הקודם.

לאורך כל הטרק ישנים בבקתות, ה״טי האוסים״ של נפאל, בחדרים זוגיים, ושלוש ארוחות ביום, לבחירה מתוך התפריט, כלולות במחיר. את התיק הגדול, עד 15 ק״ג לאדם, נושאים הפורטרים, ואתם הולכים עם תיק יום. מקלחות, אינטרנט, כביסה וארוחות נוספות בבקתות אינם כלולים, וכדאי להצטייד במזומן עבורם.

עד יום 10 מסלול ההליכה זהה לטרק אוורסט בייס קמפ שלנו, וכתבנו עליו מדריך מלא, עם תיאור של כל קטע ושל החיים בבקתות.

למדריך המלא לטרק לאוורסט בייס קמפ

התאקלמות: הגובה קובע את הקצב

הסיכון המרכזי בלובוצ׳ה אינו רק הטיפוס הטכני אלא הגובה. ככל שעולים, כל נשימה מכניסה פחות חמצן, והגוף צריך זמן להסתגל. הכלל המקובל ברפואת הרים הוא שמעל 3,000 מ׳ לא מעלים את גובה הלינה ביותר מ-500 מ׳ בלילה, ומוסיפים לילה של התאקלמות על כל 1,000 מ׳ של עלייה בגובה הלינה. לחלק מהמטפסים גם הקצב הזה מהיר מדי, ולכן מקשיבים לגוף.

מחלת גבהים מתחילה בדרך כלל בכאב ראש, ולעתים מצטרפים אליו אובדן תיאבון, סחרחורת, עייפות ובחילה. כשהתסמינים מחמירים למרות מנוחה באותו גובה, יורדים. אצלנו ההחלטה על המשך הדרך שייכת תמיד למדריך, והבטיחות קודמת לפסגה. בכל קבוצה יש מד סטורציה ומכשיר לווייני של מגנוס, ואנחנו מקפידים על ניטור קפדני של ההסתגלות לגובה לאורך כל הדרך.

הלו״ז בנוי סביב העיקרון הזה: שני ימי התאקלמות בדרך פנימה, לילה בגורקשפ ועלייה לקאלה פטאר לפני שמגיעים להר, ואחרי הפסגה ירידה באותו יום עד טוקלה, 4,620 מ׳, נמוך ב-680 מ׳ מהמחנה הגבוה. בהרים אין הבטחה להגעה לפסגה, אבל תמיד יש התחייבות לבטיחות מעל לכל.

הכפר לובוצ׳ה והמחנה הגבוה

ביום 11, אחרי העלייה לקאלה פטאר, חוזרים לכפר לובוצ׳ה, 4,940 מ׳, ללילה אחרון בבקתה לפני ההר. יש משלחות שמקימות מחנה בסיס באוהלים לרגלי ההר. בלו״ז שלנו אין לילה כזה: הלילה שלפני העלייה למחנה הגבוה עובר בבקתה בכפר.

ביום 12 עולים מלובוצ׳ה אל המחנה הגבוה, 5,300 מ׳, עלייה של כ-360 מטרים. שם ישנים באוהלים זוגיים, וזה הלילה היחיד במסע שאינו עובר בבקתה או במלון. העלייה הקצרה יחסית מאפשרת להגיע למחנה במנוחה, לסדר את הציוד לקראת הלילה ולהיכנס לשינה מוקדם, כי היציאה לפסגה מתחילה עוד לפני עלות השחר.

יום הפסגה

בלילה, על לוחות הסלע

יום הפסגה מתחיל בשעות הקטנות של הלילה, ברוב המשלחות בסביבות 2 לפנות בוקר, כדי להספיק לעלות ולרדת כשהשלג עדיין קשה. השעות הראשונות עוברות לאור פנסי ראש, על לוחות סלע שמתלילים בהדרגה. כשהסלע מכוסה בקרח או בשלג, ההליכה עליו דורשת זהירות, ולעתים נקשרים לחבל כבר בקטע הזה. בקצה הסלעים, בנקודה שמכונה ״נקודת הקרמפונים״, נועלים קרמפונים ועוברים לשלג ולקרח.

שלג, קרח וחבלים קבועים

מעל נקודת הקרמפונים עולים במדרונות שלג וקרח תלולים, ובקטעים התלולים ביותר מתקדמים על חבלים קבועים. עולים בהם עם ג׳ומאר, מכשיר עלייה שננעל על החבל ומחובר לרתמה: מחליקים אותו מעלה, צועדים צעד בקרמפונים ונשענים עליו כשצריך. בכל עוגן עוברים מחבל לחבל, תמיד מחוברים. החלק העליון עובר על רכס שלג עד הפסגה, 6,119 מ׳. בגובה כזה כל צעד דורש כמה נשימות, ומצב השלג והקרח משתנה מעונה לעונה.

הירידה, עד טוקלה

את הקטעים התלולים יורדים בדרך כלל על החבלים הקבועים, בגלישה עם מכשיר ירידה שמחובר לרתמה. חוזרים למחנה הגבוה, מקפלים אותו וממשיכים באותו יום עד טוקלה, 4,620 מ׳, שם מחכה בקתה. אצלנו יום הפסגה נמשך 10 עד 12 שעות, והוא הארוך והתובעני מבין ימי המסע.

ציוד טכני והכשרה

על לובוצ׳ה משתמשים בציוד טיפוס מקצועי: קסדה, רתמה, גרזן קרח, ג׳ומאר, קרמפונים וחבלים קבועים, על פני השלג, הקרח והסלע של ההר. לפני יום הפסגה המשתתפים עוברים הכשרה על הציוד הזה, כולל עלייה בג׳ומאר על חבל קבוע. לירידה בחבל משמש בדרך כלל גם מכשיר ירידה. מי שמעולם לא עלה בג׳ומאר או גלש בחבל ירוויח הרבה מתרגול בקיר טיפוס או מקורס קצר בארץ לפני היציאה, כדי שבהר התנועות כבר יהיו מוכרות לידיים.

הציוד האישי, לבוש, הנעלה וציוד טיפוס, אינו כלול במחיר, ורשימת ציוד מלאה נשלחת לכל נרשם לאחר ההרשמה. הפריט החשוב ביותר הוא נעלי הרים לגובה רב שמתאימות לקרמפונים ושומרות על חום הרגליים בקור של הלילה. לפני היציאה נפגשת הקבוצה למפגש הכנה על ציוד בחנות ציוד טיולים, ויוצאת יחד לטרק הכנה של יום אחד בארץ.

הטיסה ללוקלה

המשלחת מתחילה ונגמרת בלוקלה, הכפר שבו נמצא שדה התעופה של אזור האוורסט. בחבילה שלנו הטיסות ללוקלה ובחזרה הן במטוס, והן כלולות במחיר. שדה התעופה בלוקלה נחשב לאחד המאתגרים בעולם בשל מסלול הנחיתה הקצר שלו, והטיסות אליו נעצרות כשמזג האוויר אינו מאפשר. עננים וערפל יכולים לעצור אותן גם לכמה ימים ברציפות.

בעונות העומס רוב הטיסות ללוקלה יוצאות משדה התעופה במנתלי שבמחוז רמצ׳אפ, כמה שעות נסיעה מקטמנדו, ולא מקטמנדו עצמה. בלו״ז שלנו הטיסה חזרה מלוקלה נוחתת בקטמנדו או ברמצ׳אפ. במידת הצורך אפשר לטוס מקטמנדו ללוקלה במסוק, בתוספת של 500 דולר לאדם. יום 18 הוא יום ספייר בקטמנדו למקרה שהטיסה מלוקלה מתעכבת, ואם אין בו צורך הוא הופך ליום חופשי בעיר.

היתרים, ויזה וביטוח

כדי להיכנס לאזור צריך שני אישורים: דמי הכניסה לפארק הלאומי סגרמטה ואגרת הכניסה של הרשות המקומית קומבו פסאנג לאמו. לטיפוס עצמו נדרש גם היתר טיפוס של התאחדות טיפוס ההרים של נפאל. מחיר ההיתר תלוי בעונה, והוא נמוך יותר בסתיו מאשר באביב. שני אישורי הכניסה והיתר הטיפוס ללובוצ׳ה פיק כלולים במחיר המשלחת שלנו.

ויזה לנפאל אינה כלולה, והיא עולה 50 דולר לאדם. אפשר להוציא אותה בהגעה לשדה התעופה בקטמנדו. ביטוח נסיעות ורפואי גם הוא אינו כלול, ולפני שקונים פוליסה כדאי לוודא שהיא מכסה טיפוס בגובה של עד 6,119 מ׳, כולל חילוץ ופינוי במסוק. את הביטוח ואת הטיסות הבינלאומיות אפשר לסגור דרך סוכן הביטוח וסוכן הנסיעות שלנו. כמו לפני כל נסיעה לחו״ל, כדאי לבדוק את המלצות המסע העדכניות לישראלים ולוודא שביטוח הנסיעות מכסה את המסע.

מתי לצאת

בנפאל יש שתי עונות טיפוס מרכזיות: האביב, לפני המונסון, והסתיו, אחריו. המשלחות שלנו ללובוצ׳ה פיק יוצאות באפריל ובמאי, ובספטמבר ובאוקטובר. בסתיו, אחרי שהגשמים נגמרים, האוויר בדרך כלל צלול והנוף פתוח, אבל הלילות בגובה קרים. באביב הימים חמים יותר בחלק הנמוך של המסלול, ואחר הצהריים מצטברים לעתים עננים. בחודשי המונסון, בקיץ, הגשם והעננים משבשים את הטיסות ללוקלה, ובחורף הקור בגובה קשה מאוד.

לובוצ׳ה, איילנד פיק או מרה פיק

שלוש המשלחות שלנו לפסגות מעל 6,000 מטרים בנפאל עולות אותו מחיר, 3,550 דולר, וכולן מדורגות אצלנו כאתגריות, אבל כל אחת מהן דרך אחרת לפסגה. מרה פיק, 6,476 מ׳, היא הגבוהה והפחות טכנית מבין השלוש: הליכה על קרחונים ושלג וקטעים תלולים, בלי דרישה לניסיון בטיפוס הרים, במסלול של 19 ימים דרך עמק הינקו. איילנד פיק, 6,189 מ׳, היא משלחת של 20 ימים שעוברת באוורסט בייס קמפ ופונה לצ׳וקונג, ובדרך לפסגה חוצים שלג וקרחון ועולים בג׳ומאר על חבלים. לובוצ׳ה, 6,119 מ׳, היא הנמוכה מבין השלוש, אבל הטיפוס בה דורש כישורי טיפוס טכניים, והיא הקרובה ביותר לשביל הבייס קמפ.

למדריך המלא לטיפוס לאיילנד פיק

למדריך המלא לטיפוס למרה פיק

למי זה מתאים

לובוצ׳ה פיק מתאימה למי שרוצה פסגה ראשונה בהימלאיה עם טיפוס טכני של ממש, ולמי שמתכנן להמשיך בעתיד לפסגות גבוהות יותר ורוצה לצבור ניסיון בעבודה עם ציוד טיפוס על שלג, קרח וסלע. הטיפוס דורש כושר גופני גבוה, כישורי טיפוס טכניים וניסיון קודם במסלולים בגובה רב, אבל אינו דורש להתמודד עם אתגרים טכניים קיצוניים במיוחד. מבחינת כושר, צריך להיות מסוגלים ללכת כ-20 ק״מ ביום ולעמוד ביום פסגה של 10 עד 12 שעות.

אישור רפואי והצהרת בריאות נדרשים כתנאי ליציאה, ומי שאינו עומד בדרישות הבריאותיות או הפיזיות לא יוכל להצטרף. ההכנה הטובה ביותר היא הליכות ארוכות בעליות, עם תיק על הגב, בחודשים שלפני היציאה, לצד תרגול של עבודה עם חבלים למי שאין לו ניסיון בכך.

חשוב לדעת: את הטיפוס מובילים מדריכי שרפה מקומיים ומנוסים, דוברי אנגלית, עם ניסיון רב בהובלת קבוצות בהרים. אין הדרכה בעברית ואין מדריך או מלווה ישראלי, ולכן כדאי להגיע עם אנגלית בסיסית שמאפשרת להבין את ההנחיות בשטח, גם על החבלים. חובה להישמע להוראות הצוות, והמסלול עשוי להשתנות בהתאם למזג האוויר ולשיקול הדעת של המדריכים.

כמה זה עולה ומה כלול

המחיר של משלחת לובוצ׳ה פיק הוא 3,550 דולר לאדם. הוא כולל העברות בין שדה התעופה למלון בקטמנדו, טיסות במטוס מקטמנדו ללוקלה וחזרה, 3 לילות במלון 4 כוכבים בקטמנדו על בסיס ארוחת בוקר, ארוחת ערב חגיגית לקבלת פנים, לינה בבקתות בחדרים זוגיים לאורך הטרק ובאוהל זוגי במחנה הגבוה, 3 ארוחות ביום לבחירה מתוך התפריט, מדריכים מקומיים מקצועיים דוברי אנגלית, פורטרים לציוד האישי עד 15 ק״ג לאדם, מכשיר לווייני של מגנוס ומד סטורציה לקבוצה, אישורי הכניסה לפארק ולאזור והיתר הטיפוס ללובוצ׳ה פיק, מפגש הכנה על ציוד, טרק הכנה בארץ, אזור אישי באפליקציה של HighAir וקיט מתנה עם כובע, חולצת דרייפיט ודאפל באג של 100 ליטר.

לא כלולים: טיסות בינלאומיות, ביטוח נסיעות ורפואי, ארוחות צהריים וערב במלון בקטמנדו, ציוד אישי וציוד טיפוס, ויזה לנפאל (50 דולר לאדם), טיפים למדריכים ולפורטרים (250 דולר לאדם), בונוס פסגה למדריכים (250 דולר לאדם), חיסונים וייעוץ במרפאת מטיילים, והתוספות בבקתות. לילה נוסף במלון, אם יידרש, עולה 45 דולר לאדם בחדר זוגי. חדר יחיד עולה 80 דולר ללילה במלון ו-15 דולר ללילה בבקתות.

חשוב לדעת שבמקרה של ירידה מוקדמת מההר, מכל סיבה שהיא, ההוצאות הנוספות, כמו לינה נוספת במלון, ארוחות ושינויים בטיסות, חלות על המטפס.

לובוצ׳ה פיק עם HighAir

ב-HighAir אנחנו יוצאים ללובוצ׳ה פיק באביב ובסתיו, בקבוצות של עד 12 משתתפים, ושיעור ההצלחה שאנחנו מפרסמים בהר הוא 82 אחוז. הלו״ז שלנו בנוי כך שהטרק לאוורסט בייס קמפ משמש התאקלמות לפסגה: שני ימי התאקלמות, לילה בגורקשפ ועלייה לקאלה פטאר לפני שמגיעים להר, ויום ספייר בסוף.

חלק מהרווחים מכל משלחת שלנו מוקדש לתמיכה בחולי סרטן בישראל, כי ההרים, בעינינו, הם גם דרך לתת. כל מטפס שאתם רואים על פסגות העולם התחיל פעם אחת, על הר אחד. אם לובוצ׳ה היא הפסגה הטכנית הראשונה שלכם בהימלאיה, אנחנו כאן.

למשלחת לובוצ׳ה פיק

שאלות נפוצות

כמה ימים לוקח טיפוס ללובוצ׳ה פיק?

המשלחת של HighAir נמשכת 19 ימים, מהיציאה מישראל ועד החזרה. 14 מהם עוברים בין הנחיתה בלוקלה לחזרה אליה, כולל הטרק לאוורסט בייס קמפ ולקאלה פטאר, שני ימי התאקלמות, לילה במחנה הגבוה ויום הפסגה. בנוסף יש יום התארגנות בקטמנדו ויום ספייר למקרה של מזג אוויר גרוע.

האם צריך ניסיון בטיפוס כדי לטפס ללובוצ׳ה פיק?

הטיפוס דורש כושר גופני גבוה, כישורי טיפוס טכניים וניסיון קודם במסלולים בגובה רב, אבל אינו כולל אתגרים טכניים קיצוניים במיוחד. ביום הפסגה משתמשים בקסדה, רתמה, גרזן קרח, קרמפונים וג׳ומאר על חבלים קבועים, ולפני יום הפסגה המשתתפים עוברים הכשרה על הציוד. נדרשים גם אישור רפואי והצהרת בריאות.

כמה עולה טיפוס ללובוצ׳ה פיק?

המשלחת של HighAir עולה 3,550 דולר לאדם, והמחיר כולל את הטיסות ללוקלה, הלינה, הארוחות לאורך הטרק, המדריכים, הפורטרים, אישורי הכניסה והיתר הטיפוס. לא כלולים טיסות בינלאומיות, ביטוח, ציוד אישי וציוד טיפוס, ויזה לנפאל (50 דולר), טיפים (250 דולר) ובונוס פסגה למדריכים (250 דולר).

מתי העונה לטפס ללובוצ׳ה פיק?

באביב ובסתיו, לפני המונסון ואחריו. המשלחות שלנו יוצאות באפריל ובמאי, ובספטמבר ובאוקטובר. בסתיו האוויר בדרך כלל צלול והלילות קרים, ובאביב הימים חמים יותר ואחר הצהריים מצטברים לעתים עננים.

מה ההבדל בין לובוצ׳ה מזרח ללובוצ׳ה מערב?

לובוצ׳ה מזרח, 6,119 מ׳, היא הפסגה שמשלחות עולות אליה בהיתר טיפוס של התאחדות טיפוס ההרים של נפאל, ואליה יוצאת המשלחת שלנו. לובוצ׳ה מערב, 6,145 מ׳, היא פסגה נפרדת על אותו רכס, שנחשבת לפסגת משלחת ודורשת היתר אחר. כשמדברים על לובוצ׳ה פיק, בדרך כלל הכוונה לפסגה המזרחית.

האם יש הדרכה בעברית?

לא. את הטיפוס מובילים מדריכי שרפה מקומיים ומנוסים, דוברי אנגלית, עם ניסיון רב בהובלת קבוצות בהרים. אין הדרכה בעברית ואין מדריך או מלווה ישראלי, ולכן כדאי להגיע עם אנגלית בסיסית.